סיפור המסע שלי חלק ב'

יום אחד, כמו שקורה כשאנחנו בוייב טוב של עשייה, חבר טוב, איש עסקים ויהלומן ישראלי, שרואה את כל היצירתיות והמקצועיות מציע להשקיע כדי למנף את הפוטנציאל שמבקש להתרחב..

לא האמנתי שזה קורה לי ומהר מאוד פתחתי סטודיו גדול יותר והתחלתי לייצר קולקציות ולמכור לבוטיקים ברחבי בלגיה.. אני כבר מעסיקה שתי תופרות, עובדת עם מתפרות חוץ, קונה בדים בגלילים ולא במטרים בודדים ומשתתפת בתערוכות וירידים ההתרחבות ממשיכה..

ואז באיזה יום קיץ, כשישבתי לי עם עצמי בבית קפה, הרמתי את הראש ומולי עמדה חנות עם שלט להשכרה. התחלתי לשחק בדימיוני כאילו הייתה שלי, ממש ראיתי אותה בעייני רוחי עד לפרטים הקטנים וזה עוד לפני שידעתי משהו על נפלאותיו של הדמיון המודרך ומחשבה מייצרת מציאות ושאר תורות רוח נפלאות.. הויז'ן הזה הפך למציאות ותוך שנה פתחתי חנות שלי.

הערב שלפני הפתיחה נצרב לי בזיכרון, חברות וחברים באים ומסדרים איתי את החנות כי היא חייבת להיפתח בבוקר שלמחרת.. לנצח אזכור את ווילון החרוזים שהשחלנו בו מעל 4000 חרוזים!! בשלוש לפנות בוקר סיימנו, נעלתי את החנות, עברתי את הכביש והתבוננתי בה ממרחק. התרגשתי, בכיתי, לא האמנתי.. כל הלילה לא ישנתי..

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי בימים אלו נפתח קורס שנתי מקיף לתפירה ותדמיתנות שקראתי לו מרעיון לבגד ובמקביל אני תופרת קורס נוסף (פרונטלי ודיגיטלי) שילווה את כל מי שרוצה סטודיו משלך איך הופכים רצון או חלום - הלכה למעשה.. בקורסים האלו ארוזים ידע וניסיון עשירים ומגוונים שאספתי עם השנים כמעצבת אופנה, תדמיתנית, תופרת, מרצה, יזמית, עצמאית ובעלת עסק. לאורך כל הדרך ועדיין, צועדים איתי ולצידי אנשים נפלאים, קסומים, אדיבים, נדיבים, תומכים ומפרגנים. אני מזכירה רק חלק מהם, אבל בליבי כולם איתי ואני מלאת הוקרה לאין שיעור

את מה שקרה בחנות מרגע הפתיחה ועד ש... בפוסט הבא