סיפור המסע שלי, חלק א'

מסתכלת מסביבי ומתרגשת, יושבת בסטודיו עם ערמה של מחברות ספירלה, ספרי תדמיתנות בשפות שונות והרבה ידע בראש ובעיקר בידיים. 1997 אני גרה בפריז בדירת ה 12 מ"ר עם המיטה המתקפלת שבבוקר הפכה לספה כדי שאוכל לפתוח שולחן מתקפל ועליו להניח את מכונת התפירה שגררתי מהארץ. על השולחן המתקפל נתפרו תלבושות לזמרת מתחילה וקולקציה שלמה ליזם ישראלי שפתח כמה חנויות באמסטרדם. אני מוצאת את עצמי על הקו פריז-אמסטרדם.. נהנית מכל רגע! משם, כמו ברומן הרומנטי, הלכתי אחרי אהובי ועברתי לבלגיה, לאנטוורפן, שם פתחתי חנות מהממת וזכיתי לעבוד לצד גדולי המעצבים המקומיים. השתתפתי במיזמי אופנה, תערוכות, הפקות אופנה מושקעות כמו שיודעים לעשות באירופה. אני קולטת שבאמתחתי ידע ששווה זהב. המסע שלי התחיל בגיל 14 וממשיך עד היום, קרוב לארבעה עשורים. קו 3 , תחנת אוטובוס מרכז הכרמל בחיפה, אני יושבת על מדרגה בפתח של חנות בדים שצמודה לתחנה ומחכה לאוטובוס. קמה, מעיזה, נכנסת , נוגעת בבדים ומדפדפת בחוברות בורדה בגרמנית, לא מבינה אף מילה. מסתכלת על שרטוטי גזרות ומשהו נראה לי הגיוני. לא הבנתי אז שקוראים לזה תדמיתנות, מה שכן הבנתי הוא שיש כאן הנדסה מסוימת, הנדסה של הבגד. איך הגיעו לצורת תלת מימד של מכנסיים למשל? שרוול של בגד? איך כל החלקים האלה מתחברים לפאזל גמיש, בתלת מימד שאפשר לנוע בו? זה מרתק אותי! הבנתי שהמשיכה שלי היא למבנה ההנדסי של חלקי הגזרה. התפירה המדויקת והניסיון שרכשתי במשך שנים לימדו אותי איזה גזרות יכולות להיכנס לארון ולא לצאת.

את כל הידע שרכשתי אני אורזת שוב, מחדש והפעם לקורס השנתי שקראתי לו מרעיון לבגד – כל הדרך. תוכנית לימודית שנתית ומובנית של תפירה ותדמיתנות הכוללת: שיעורי בית, עבודות להגשה, ציונים ותעודה.. הכשרה מקצועית לרציניות שביננו. אני פונה אלייך, את שרוצה להפוך אופנה ויצירת בגדים למקצוע וגם אלייך שתופרת להנאתך, ורוצה ללמוד את התחום בצורה מקצועית ומסודרת. מוזמנת לדבר איתי...